<h1>מרדכי סימן קצ"ב</h1>
<h2>דף נג:</h2>
דיני נטילה נקראת נטילה על שם שמגביה ידיו (סוטה דף ד:) כדכתיב וינטלם וינשאם וי"מ נטילה על שם אנטל שם הכלי אשר בו המים לרחצה כדאמר בב"ב (דף נח.) אנפק אנבג אנטל שם כלי שבו המים וזו היא רביעית של תורה ופירש"י ז"ל הכלי נקרא באחד מאלו הג' שמות ור"ח פי' אנפק שם משקה כמו איספרגוס (לעיל דף נא.) וה"ק הרוצה לשתות אנפק דזהו אנבג כדאיתא פרק י' יוחסין (דף ע.) ישתה שיעור אנטל דזו היא רביעית ומכל מקום אנטל שם הכלי שמחזיק רביעית, ומים ראשונים מצוה משום סרך תרומה א"נ כדדרש ר"א ב"ע וידיו לא שטף במים וגו' בפרק כל הבשר (דף קו.) ותנן (חגיגה דף יח:) נוטלין לידים לחולין ולתרומה ולמעשר וכל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם (סוטה דף ד:) אבל לא (לאכול) [לאוכל] פירות ואפילו תבשיל מחטין אינו נוטל והנוטל ידיו לאלו הרי זה מגסי הרוח (חגיגה יח:). ויש בני אדם שאין מברכין שחרית על נטילת ידים כי אם על נקיון ידים על דרך המקרא ארחץ בנקיון כפי בכל מידי דמנקי כדאיתא בברכות (טו.) ולא תקנו אנטל שחרית אך (על נטילת ידים [נהגו [העולם] לברך גם שחרית על נטילת ידים] וברכה זו [שמברכין] על נטילת ידים רגילין הם לברך אותה לאחר נטילה קודם ניגוב לפי שכל הברכות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן חוץ מאותם דאכתי לא חזו כגון דידים מטונפים כשבא מבית הכסא ואגב ההיא נטילה תקנו בכל הנטילות לברך אחר נטילה ויש מברכין בין שפיכה ראשונה לשפיכה שניה והמברך אחר נטילה קודם ניגוב חשוב לפני עשייתו שהרי אסור לאכול קודם ניגוב כדאמר (סוטה דף ד:) כל האוכל [פת] בלא ניגוב ידים כאלו אוכל לחם טמא דכתיב ככה יאכלו [בני ישראל את] לחמם טמא בגוים לחמם טמא בגימטריא בלא ניגוב ידים, ואינו נוטל ידיו מכלי שבור או נקב בכונס משקה למטה מרביעית ואם הוא שבור למעלה אפ"ה אינו נוטל [שלמעלה מן הנקב אבל מן הנקב שרי כיון שהוא מחזיק רביעית למטה מן הנקב וכן כתב המרדכי לקמן]: הגה"ה ודוקא לאכילה אבל לנקיות לא שייך דלא גרע מצרור או קיסם ואין צריך לאדם ליטול ידיו מרביעית אלא לאכילה אבל לתפלה אם אין לו מים יכול לקנח באבן או בארץ דכתיב ארחץ בנקיון כפי. תשב"ץ: הלכות נטילות ידים [דין מים והכלי וכח גברא ושאר דברים התלוים בהמים. מ"י].
